נצר חזני (נצ"ח) היה מושב חקלאי בעל אופי דתי ציוני שהוקם בצפון גוש קטיף. המושב שכן צפונית למחנה הפליטים של חאן יונס ובדרום העיירה דיר אל באלח ונשק בצידו המזרחי לכפר הבדואי גררה. נחשב לבכור המושבים ברצועת עזה. היישוב פונה ב־18 באוגוסט 2005 במסגרת תוכנית ההתנתקות. בעת הפינוי התגוררו במקום 84 משפחות, שהן כ-400 תושבים.

היישוב נקרא על שמו של שר הסעד מיכאל חזני שהיה מראשי ההתיישבות הדתית בארץ. המושב נוסד רשמית על ידי חברי תנועת עזרא, לאחר 4 שנים שבמהלכן הייתה קיימת במקום האחזות נח"ל בשם "קטיף".

עם העלייה לקרקע ולאחר פטירתו של השר חזני שונה השם בטקס האזרוח ל'נצר חזני'. בפברואר 1977 עלה גרעין של 12 משפחות שהתארגן בכפר דרום ליישוב. בטקס האיזרוח, בו השתתפו כאלפיים איש, אמר יצחק רבין – מי שהיה ראש הממשלה באותה העת – "זהו יום גדול למדינה ולהתיישבות, יום המסמל את ביסוס אחיזתנו באזור, שמאז מלחמת ששת הימים נעשה לחלק בלתי נפרד מהמדינה וביטחונה".

כך הפך נצר חזני למחדש היישוב העברי בחבל עזה והיה כחלוץ לפני המחנה.

המאפיין הבולט במושב היה הרכבו המיוחד במשפחות מחמש עשרה ארצות מוצא, החיים חיי קהילה משותפים. עיקר פרנסת המשפחות במושב הייתה חקלאות: בשנות השבעים והשמונים התפרנסו החקלאים בנצר חזני מגידולי פרחים בבתי גידול (חממות), לקראת סוף שנות השמונים ובשנות התשעים הסבו את תחום הגידול לירקות ובעיקר עגבניות. בסוף שנות התשעים החלו החקלאים בנצר חזני ובכל המושבים בגוש קטיף, לגדל ירקות עלים ותבלינים נקיים מתולעים בשיטת גידול ייחודית והמושב נחשב למוביל בתחום החקלאות האורגנית. ילדי המושב למדו בבית הספר האזורי בנוה דקלים ונהנו מפעילות חינוכית ותרבותית מגוונת באמצעות סניף בני-עקיבא.